שאלת הקסם כשהילד מתוסכל - "מה יכול לעזור לך?"

יש ימים שהילדים שלנו קמים כועסים, חסרי סבלנות, מתוסכלים.

לא תמיד יש סיבה. כמו שגם אצלנו - המבוגרים, לפעמים קמים על הצד ההפוך בבוקר.

אצל ילדים, הם לא מסוגלים עדיין לומר לנו מה הם מרגישים במילים -

וגם אם יכולים לא תמיד הם מצליחים ולכן אנחנו נראה זאת דרך ההתנהגות שלהם.

כי ילדים מתנהגים את מה שהם מרגישים.

אז יכול להיות שהוא יחטוף לאחיו הקטן את הצעצוע, או ישפוך את המים מהבקבוק או יביע התנגדות,

וברגע הזה האוטומט שלנו זה להגיב להתנהגות ״אל תחטוף לאחיך״, ״אנחנו לא חוטפים״ למה שפכת את המים?״,

ואז אנחנו מפספסים את העיקר.

כי כשזה קורה אנחנו צריכים רגע להסתכל מעבר ל'התנהגות' ולשאול את עצמנו -

'מה היא מבקשת ממני דרך זה?'

כשאנחנו במצב של ניסיון להבין את מקור ההתנהגות כל צורת המחשבה שלנו אחרת, לא מתוך אגו שנפגע כי הילד מביע התנגדות למה שאמרתי, אלא מתוך חמלה לכך שהילד זקוק לי.

אז כשזה קורה, נשקף לילדה את מה שאת רואה -

״מתוקה שלי אני רואה שקמת הבוקר חסרת סבלנות, כועסת, בלי מצב רוח, זה קורה לפעמים וזה בסדר״.

כבר הילד מתרכך, מה שהוא מרגיש זה בסדר, לא שופטים אותו, אין ביקורת, אלא ניסיון להבין אותו.

ואז נוסיף את 'שאלת הקסם' -

״מה יכול לעזור לך?״ או ״איך אני יכולה לעזור לך״?

הילדה מבינה שלא רק שמבינים אותה, גם רוצים לעזור לה.

אם קשה לילדה לומר בעצמה מה יכול לעזור - תתני את האפשרויות.

ואיך אני עוזרת לעצמי לא לשכוח זאת?

תולים על המקרר (או בכל מקום אחר בולט) שלט ובו כתובה שאלת הקסם בענק -

״מה יכול לעזור לך?״.