איך להיפרד מהילד כשהוא מגיע לגן? על פרידה וקרבה

"ההרדמות בערב זה סרט שלא נגמר"

"יאללה מה עושים, כל בוקר הפרידה בגן קשה יותר"

אז מה הסיפור? למה זה כל כך מורכב עבורם?

הילד שלך צמא לקשר איתך. האם תתני לילד שלך ללכת לישון צמא? ברור שלא - גם אם הוא שתה לפני 10 דקות, זה מה שהוא צריך. אז אותו דבר עם פרידה.

הרי אם נחשוב על זה, כמה זמן ביום אנחנו מבלים עם הילדים שלנו?

רוב הזמן הם נמצאים במסגרות ולכן הזמן איתנו הוא מעט - והם זקוקים לכל כך הרבה.

אז עלינו להבין את הצורך שלהם בקירבה אלינו, את הצורך שלהם בזמן איכותי איתנו.

לכן, כשהצורך של הקרבה - של 'הביחד', אינו מסופק, אנחנו נראה אותם נלחמים על הזמן שלנו, בהרדמה (כי שינה זאת פרידה), בפרידה לפני הגן, בפרידה כשהם אצל סבא וסבתא - כי כל מה שהילד שלך זקוק זה לזמן איתך.

זה ממש לא משנה לו מה תעשו, כל עוד זה להיות איתך, זה כל מה שהוא זקוק לו.

הוא רוצה את תשומת הלב שלך, את קשר העין, את החיבוק.

הוא רוצה לצחוק ולהשתולל איתך, לבלות איתך ביחד.

אנחנו הכל בשביל הילדים שלנו.

הקרקע היציבה שלהם, הבסיס.

ויש לנו כוח עצום על איך הם יתהלכו פה בעולם.

אז איך להיפרד מהילד כשהוא מגיע לגן? תהיי איתו, הוא זקוק לך, לקירבה שלך. באמצעות הקרבה שלך הילד רוכש ביטחון ושלווה פנימית.

אז גם אם זה אומר שאת מאחרת כרונית לעבודה או שפספסת משהו שתכננת לעשות.

זה הילד שלך והוא צריך אותך.

עכשיו נסו להיזכר בילדות שלכם, מהם הזכרונות הטובים שיש לכם מההורים שלכם?

אם תתעמקו, תראו שכולם זכרונות של קירבה של זמן יחד.